Back

האמנות של הדברים

בעידן המקדש את 'האינטרנט של הדברים' את שפתו האמנותית של גיל גורן אפשר לכנות 'האמנות של הדברים'. בקולאז'ים עזי ביטוי הוא ממקד זרקור על סצנות אורבאניות, תופעות תרבותיות והלכי רוח חברתיים, ושוזר בתוכם מסרים רעיוניים

מאת: מיה אור פורסם במגזין DESINER עיתון הארץ מרץ 2017

 

הרגע המכונן  בדרכו האמנותית  של גיל גורן, פרסומאי, מעצב גראפי עתיר ניסיון ומי שעומד בראש מחלקת הקריאייטיב במשרד הפרסום יהושע TBWA.' התרחש ברובע הסוהו בניו יורק, ליד ספסל שעליו היה מודבק סטיקר. 'על פניו'  זה היה עוד ספסל עירוני  מיני רבים, עוד סטיקר אקראי, אבל לגבי גורן הם היו בבחינת הארה. אחרי תקופה ארוכה בה 'דגדג' אצלו רצון לעשות 'עוד משהו', התכנסו המחשבות והחיפושים אחריו לידיעה ברורה שאותו 'משהו' הוא עיסוק באמנות, אך מזווית אחרת, חדשנית ושונה.

ואכן, החדשנות של גורן מגולמת בשפה אמנותית-קונספטואלית, המזקקת את עולמות התוכן של עיסוקו המקצועי בעיצוב גראפי, דוגמת ויז'ואלים, אייקונים, טיפוגרפיה, צבע וכד', לכדי דרך ביטוי השואבת מסביבת החיים העכשווית, מפרסום ומהתרבות הצרכנית, מתכתבת משהו עם סגנון הפופ ארט ומשובצת מסרים. "ככלל, אני מאמין שאמנות נבנית בשכבות, כאשר חיבור המהויות השונות של כל שכבה ושכבה מייצר שכבה חדשה כמהות חדשה ועוצמתית יותר. כיום, אולי כתוצר של התקופה, קיים זרם חדש של אמנות אורבאנית, שמתחילה לחלחל ולזכות בהכרה גם בגלריות ובמוזיאונים" הוא אומר, ונראה שהעובדה שמאז אותו יום ברובע סוהו הניו יורקי  חלפו שנתיים וחצי בלבד, אך עבודותיו כבר מוצגות ב-11 גלריות ברחבי העולם, מעטרות חללים ציבוריים (בבתי מלון למשל), ונכללות באוספים של שוחרי אמנות מביני דבר- מאששת את דבריו. 

עבודותיו של גורן הן קולאז'ים צבעוניים ועזי ביטוי המבוססים על צילומי תקריב של אלמנטים ותוצרים טיפוגראפיים העוברים  תחת ידיו "פירוק  והרכבה": את הצילומים הוא מעבד ומדפיס על לוחות קטנים של עץ לבנה (בגדלים ובעוביים שונים), מעניק להם גימור בלכה או אקריל סלקטיבי המקנים להם יתר חדות, ומדביק אותם על לוח עץ גדול.'הקולאז'ים כמו קולאז'ים' אולי יכולים להיראות אקראיים, אך למעשה מדובר כאן בתחביר מהודק, שמתקבל לאחר לא מעט משחקים של גורן עם סידור הלוחות המודפסים. רק כשהמופע מסבר את תפיסתו האסתטית והרעיונית, העבודה 'משוחררת' מבחינתו כיצירה מוגמרת.  

 סדרת העבודות הראשונה שלו, URBAN LANDSCAPE, נולדה בניו יורק. בעין רגישה של מעצב גראפי מיומן, הנציח גורן במצלמתו פרטים ואובייקטים שנוכחותם במרחב העירוני 'שקופה', (אלמנטים כצינורות ומרזבים, תוצרים גראפיים ככרזות ושלטים וכד'), והפקיע אותם מקיומם הזניח כשהעניק להם חיים חדשים בשפתו האמנותית. סדרת  URBAN ART, שהתפתחה בעקבותיה, משולבת עם דמויות ילדים שהוא מצייר ביד חופשית על פני הקולאז'ים, ככלי להעברת מסר "הילדים מגלמים חיבור בין תום הילדות לבין קשיחות העיר, ומסמלים מבחינתי שאיפה לעתיד נעים יותר, בעיקר על רקע עולם טכנולוגי שהפך כה קר ומנוכר'  הוא מסביר את השילוב, שאף נשען על המקורות "ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה" (זכריה, פרק ח', פסוק ה'). סדרת העבודות החדשה שלו עושה תפנית מתמת הסצנה האורבאנית לתמה של פרחים, אך גם בה טמונה הפחת חיים, כאשר במקרה זה מניבה טכניקת הפירוק וההרכבה קולאז'ים 'פרחוניים' המבוססים על ציורי אמנים נשכחים מהמאות ה-16 וה-17.

בקיץ האחרון נמנה גורן על קבוצה מצומצמת של -6 אמנים מרחבי העולם, אשר הוזמנו ע"י מרכז האמנות MANA  בניו ג'רזי לשהייה מרוכזת של עיסוק באמנותם. "החודשיים ב-MANA  היו הזדמנות להתעסק אך ורק באמנות ולהתמקד בה בלי 'רעשי רקע' של חיי יומיום, ומתוך כך גם לזקק אותה עוד יותר". זיקוק  זה מוצא את ביטויו בעבודה שסיכמה את שהייתו במרכז, והתבססה על שורה משירו האחרון של פרדי מרקיורי THE SHOW MUST GO ON, שהייתה בעצם שאלה- DOES ANYBODY KNOW WHAT WE ARE LOOKING FOR?  את תשובתו, המורכבת אף היא מפירוק וחיבור תוצרים טיפוגראפיים שצילם,

שזר גורן בין דימויים של קולאז' מרשים בגווני אדום, כמסר 'פשוט' לכאורה, אך כל כך נכון ועוצמתי במהותו -SIMPLE LOVE.

גורן הפך לאחרונה ל'אמן הבית' של מלון NYX  החדש בתל אביב (הראשון ברשת מלונות אורבאניים חדשה של רשת פתאל) אותו תכנן האדריכל ארי שאלתיאל, שנתקל בעבודותיו והשאר היסטוריה. העבודות, המשתלבות בכל החללים הציבוריים וחללי הקומות במלון, אף עשו להן כנפיים בחלקי עולם חדשים, וכיום ניתן למצוא אותן מוצגות אפילו בשנזן שבסין.

 

שנתיים וחצי בלבד, וסדר היום שלו עמוס ואינטנסיבי.עם שובו מארה"ב הציג תערוכת יחיד בגלריה MATSART  בירושלים סדרת עבודות  שהוקדשה לעיר, ובאוקטובר האחרון אחת נוספת בגלריה MAYSON בניו יורק. החודשים הקרובים' פברואר ומרץ, ימצאו אותו לצד 18אמני רחוב אמריקנים ואמנית צרפתייה בפרויקט NO MORE BLACK TARGETS  בניו יורק- פרויקט בעל גון חברתי המגויס ללוחמה בתופעת הירי בשחורים, וכן בתערוכה STREET TO TOWER שתתקיים בקומה ה-70 של מגדל מספר 4 במרכז הסחר העולמי. "בתערוכה נוטלים חלק 40 אמני רחוב 'שקיבלו קירות', ואילו אני אציג בה פסל שיצרתי ייעודית עבורה ולראשונה מאז התחלתי לעסוק באמנות". את הפסל, כסימבול לקשר בין המגדל והרחוב, יצר גורן כקוביות המונחות זו על זו, כאשר ארבע הפאות של כל אחת הן בעצם יצירות מסדרת URBAN ART.

(טרם שילוחו לארה"ב יוצג הפסל במשך ארבעה ימים  בתערוכת  'פופ אפ' במלון (NYX.  וכך, נוכח הרקורד המרשים שצבר בזמן כה קצר, אי אפשר שלא לתהות מה הלאה.

גורן מחייך, אך תשובתו החלטית ונטולת כל היסוס "המטרה היא מוזיאון המומה, לא פחות".