Back

HOLY CITY AT MATSART GALLERY

האמן גיל גורן, תערוכת יחיד בגלריה מצארט

 

אירוע פתיחה: יום חמישי 13 אוקטובר 2016, שעה 19:00.‏

 

 

גיל גורן, פרסומאי ואמן פופארט אורבני, יציג תערוכת יחיד בגלריה מצארט בירושלים. מזה 23 שנים הוא ממשיך לנסוע בכל בוקר לעבודתו בתל אביב, ולחזור בערב. לדבריו, העובדה שהוא גם אמן וגם פרסומאי שומרת על שפיותו, ותורמת לשני העולמות

 

יורם מארק-רייך

 

גיל גורן הוא אמן פופארט אורבני חיפאי, המתייחס בעבודותיו להקשרים של תרבות, סביבה, שפה ונוף עירוני. הוא בוגר מכללת ויצ”ו קנדה לעיצוב ולתקשורת חזותית בחיפה. הוא יוצר בטכניקה מעורבת של עץ ונייר, ציור, צילום, הדפס ותלת מימד, מרקמי צבע וצירופי מילים משמעותיים לאורך ולרוחב - הבונים את המשמעות הקונספטואלית של היצירה, דרך ‘אלמנטים שקופים’, שבמירוץ החיים אינם זוכים למבט שני. בעבודותיו הוא מפרק את הנוף המוכר, ובונה אותו מחדש בדמיון וביצירתיות.

 

עבודותיו של גורן מוצגות בגלריות ובאירועי אמנות בהונג קונג, ניו יורק, סן פרנציסקו, מלבורן, סידני, מיאמי ועוד. במרץ 2015, הזמינה אותו האוצרת שירלי משולם להציג בגלריית גרנד-ארט שבגרנד קניון. בתערוכה הוצגה סדרת עבודות המתייחסות לעיר ניו-יורק, עבודה על חיפה בגודל שלושה מטר על מטר וחצי, ועבודה נוספת – מיצב, שבהכנתו שותף הקהל בערב הפתיחה, ואשר כלל 450 צילומים.

ליאורה עופר, מבעלי קבוצת עופר, סיפרה באותו מעמד שהיא הייתה הראשונה שרכשה לפני כמה שנים עבודה של גורן, אשר עד היום תלויה במשרדה.

 

ביום חמישי, 13 באוקטובר, בשעה 19:00, תיפתח תערוכה חדשה של גיל גורן, והפעם בגלריה מצארט בירושלים, בבעלות לוסיאן קריאף, הצמודה למלון קינג דיויד. התערוכה, ‘הולי סיטי’, תחנוך את האגף החדש של הגלריה, ויוצגו בה כ-20 עבודות חדשות שלו, שנוצרו בהשראת שתי ערים: ירושלים וניו יורק.

 

גיל: “מאוד שאפתי להציג בגלריה הזו, לצד אמנים בולטים מהארץ ומחו”ל. כדי להיכנס לשם החלטתי לעשות עבודות על ירושלים. ירושלים לא זרה לי. אבא שלי הוא מהעיר העתיקה. ביליתי ימים ושעות ברובע היהודי, בכותל ובסביבותיו, במאה שערים ועוד. צילמתי עם המצלמה ועם העיניים. מתוך כל זה בניתי את ירושלים, כמו שעשיתי בעבר לחיפה ולניו יורק. לשמחתי, לוסיאן התלהב והזמין אותי להיות האמן הראשון להציג תערוכת יחיד באגף החדש".

 

העבודות על ירושלים מהוות קולאז’ים המושתתים על עולם דימויים עשיר, צבעוניות נוכחת, טיפוגרפיה בעלת מסרים מילויים וחזותיים ואמנות רחוב. ירושלים בעבודותיו של גורן מועברת בפריזמה ייחודית המתקשרת למקום, להיסטוריה, ליהדות ואף לציונות.

 

גורן, שיחגוג בקרוב יומולדת 55, הוא פרסומאי, מעצב גרפי, מנהל הקריאייטיב ומנהל מחלקת דיזיין במשרד הפרסום יהושע tbwa בתל אביב. בכל בוקר הוא יוצא ברכבת אל העיר הגדולה, ובערב הוא חוזר אל ביתו שעל הכרמל, שם ממתינות לו אשתו ענבל ובתו הצעירה ליהיא. בתו הבכורה שי עברה להתגורר בתל אביב לאחר נישואיה. הוא נחשב לחריג בנוף תעשיית הפרסום הישראלית הרגילה למעברים חדים ומהירים בין משרדים, שכן הוא עצמו עבד עד כה רק בשלושה משרדים שונים לאורך הקריירה בת 23 השנים בעולם הפרסום. הוא חתום על קמפיינים ומהלכי מיתוג רבים, ובמאזנו פרסים בארץ ובחו”ל.

 

?גיל, עד כמה זה קשה, לנסוע לעבוד בתל אביב מדי יום ביומו

 

“זה קשה ומפרך. עד לפני שש שנים נהגתי לעבודה. עכשיו אני מזמין מונית לרכבת בבוקר, ומונית מהרכבת בערב. זה חוסך לי לחפש חנייה שזה גם בזבוז זמן מטורף. אני מבלה כל יום שלוש וחצי שעות בנסיעות, ומעביר את הזמן בהאזנה למוזיקה ולהרצאות.”

 

?אתה מציג בכל העולם, ועד כה הצגת רק תערוכה אחת בחיפה. למה

 

“כי אין פה איפה להציג, וזה עצוב מאוד. חיפה היא כפר יפה עם ירוק בעיניים וים כחול, אבל אין פה מה לעשות. לא בתחום התרבות, ולא בתחום הבילוי. אין גירויים. כשאני מסתובב בתל אביב, אני לא יודע איפה לשבת מרוב מבחר, וכאן בשבתות כמעט הכול סגור, ובערבים כולם הולכים לישון מוקדם. חבל, כי זו עיר נהדרת ויפה, ויש לי פה חברים טובים. אבל חיפה מתנהלת כמו כפר. הצעירים עוזבים אותה, כי הם לא מוצאים תעסוקה ולא פרנסה. ובכל זאת, כשאני חוזר בערב לחיפה, אני מרגיש שאני בבית.”

 

?למה אתה ממשיך להתגורר בחיפה

 

“מסיבות משפחתיות. אנחנו רגילים ואוהבים את העיר הזו. לי אין באמת שורשים. נולדתי בעפולה, ועד גיל 14 נדדתי משם לקריית עמל, נתניה, רחובות, ואז – בעקבות גירושי הוריי – עברתי לפנימייה בחיפה, ומשם המשכתי לצבא. אחרי שירות צבאי בסדיר ובקבע, התגוררתי בקיבוץ יגור, ואז נסעתי לכמה שנים באירופה. כשחזרתי ארצה רציתי ללמוד בבצלאל, אבל בקיבוץ יגור מאוד אהבו אותי, והציעו לי לקבל אצלם דירה תמורת 3 ימי עבודה בשבוע, אותם ריכזתי לחופשת הקיץ. אז במקום ללמוד בבצלאל, למדתי בויצו בחיפה, וכך גם הכרתי את אשתי שהיתה שם מורה.”

 

?איך זה להיות גם אמן וגם פרסומאי

 

“אני חי בשני עולמות. לא רוצה לחשוב על אופציה עתידית שאצטרך לבחור ביניהם. לעבוד בסטודיו כל היום זה מאוד בודד, ואולי גם מה שגורם לאנטיפתיות המפורסמת של האמנים, ששכחו עם הזמן איך לדבר ולהתנהג עם אנשים אחרים... העובדה שאני עובד במשרד כל כך דינמי וחייב לייצר פתרונות יצירתיים בפירסום, משאירה אותי שפוי בין שני העולמות האלה. הפירסום הופך להיות טוב יותר, כי האמנות מפרה את המוח. וגם האמנות מרוויחה מכך, כי אני כל הזמן מתחדש ומחדש. לעבוד בסטודיו זו עבודה קשה. הרגע הכייפי מגיע מאוד מאוחר, כאשר מגיע קהל או לקוח, ואני מזהה את האור על פניו, רואה שהוא אוהב את היצירה שלי.”